הסדנה לטיפול במיומנויות חברתיות וכישורים חברתיים
הקבוצות בהנחיית יניב רוזן, פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי מוסמך, ומטפל קבוצתי מוסמך (M.A).
מומחה בכיר לטיפול בחרדה חברתית, וטיפול במיומנויות חברתיות וכישורים חברתיים. מומחה להתנהגות חברתית, ותקשורת בינאישית.
קליניקת מומחים - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית וטיפול קבוצתי לילד ולמבוגר. המרכז לטיפול, סדנאות והדרכות.
בחודש דצמבר תפתח קבוצה חדשה בקרית אתא קבוצה לשיפור כישורים חברתיים עבור מתבגרים בני 16 -18. הקבוצה מונה עד 8 משתתפים. מהרו להירשם. כול הפרטים בטלפון: 054-5621889
הסדנה (גם טיפול פרטני - פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותי) לשיפור מיומנויות חברתיות היא סדנה ייחודית, מקיפה, יסודית והראשונה מסוגה בישראל. הסדנה לשיפור כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות הינה פורצת דרך בתחום הטיפולי בקשיים חברתיים עימם מתמודדים ילדים ומתבגרים בימנו. הסדנה מתבססת על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכל כן הינה מוכחת מדעית! עד כה מאות ילדים ומתבגרים יצרו שינוי דרמטי בחייהם בעזרתה (אלה הן עובדות!). לסדנה מגיעים ילדים ומתבגרים שחוו אי הצלחה חברתית לאורך שנים והם בעלי הערכה עצמית שלילית.
המרכז ליעוץ התנהגותי וטיפול במיומנויות חברתיות סובר כי לא ניתן ליצור שיפור משמעותי בכישורים חברתיים ובמיומנויות חברתיות כאשר הלמידה מתמקדת ברובד החיצוני בלבד (רכישת מיומנויות התנהגותיות). רוב רובם של הילדים והמבוגרים בעלי כישורים חברתיים חלשים מתאפיינים בפרשנות אישית וסביבתית מעוותת - האשמה עצמית, הגזמה והקצנה (הסבר ושיוך של אי ההצלחה חברתית למאפיינים אישיותיים לקויים- "אני משעמם", "אני חלש", אני שמן" "אני שונה"). באמונות אישיות מגבילות ("כדי להצליח צריך להיות ספורטאי טוב"," כדי ליצור חברים צריך לגדול ביחד"). ניבויים קודרים ("לעולם לא אצליח", "בטוח יתעלמו ממני"). בהערכה עצמית נמוכה ("אני כישלון", "חסר יכולת חברתית"). לדפוסי החשיבה המגבילים ולאמונות האישיות הללו השפעה מכרעת על הווייתם, ביטחונם, הצלחתם והגשמתם העצמית של הילדים והמתבגרים. למעשה יהיה זה נכון לומר כי דפוסי החשיבה (הפרשנות האישית לסיטואציות החברתיות) של הילד והמתבגר הוא המציאות- אותה הוא יוצר. לפרשנות האישית (חשיבה שלילית) של החוויה האישית - חברתית - סביבתית השפעה ישירה על הרגשות (שליליים), ההתנהגות (הימנעותית), ולבסוף גם על הערכה העצמית.
לאור תובנה זו, פותחה במרכז תוכנית ייחודית, רב שלבית המרכיבה והמכנסת בתוכה חקירה ושינוי אלמנטים קריטיים אלו. תוכנית טיפולית אשר אינה כוללת זיהוי ושינוי של מערכת האמונות (הדעות שלי על עצמי, על בני אדם ועל החיים), שינוי דפוסי חשיבה מעוותים ופיתוח חשיבה חיובית, יחדיו עם תהליכי העצמה אישית ושיפור הערכה והביטחון העצמי ואשר כוללים גילוי וחקירה עצמית - אין בכוחה (מוכח מחקרית) כדי ליצור מצב תודעתי חדש בעולמו האישי של הילד או המבוגר. התוצאה של תהליך יסודי וכולל זה הינה הגברת אמונה העצמית, נחישות, מוטיבציה, חוזק, חוסן, והאומץ להתנסויות חברתיות חדשות, כמו גם מתן כלים להתמודדות עם כישלונות חברתיים הצפויים בעתיד, ולבטח במהלך תהליך השינוי.
הורה לילד עם קשיים חברתיים חייב להבין שטיפול לשיפור כישורים חברתיים הינו טיפול מורכב מאד ונחשב לאחד מהמאתגרים ביותר. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה שהצלחת הטיפול מחייבת את שינוי דעתה של הסביבה על המטופל ( הילדים או המתבגרים בחייו של המטופל). בעצם על המטפל ליצור שינוי בדבר שאין הוא בא עמו כלל במגע. עובדה זו מחייבת רמה מקצועית גבוה מאד מצדו של המטפל; הבנה והכרות אבסולוטית עם המרכיבים של התופעה (כפי שהובאו עד כה); ידע ויכולת זיהוי קשייו של הילד או המתבגר בטרם החל את התהליך, כמו גם זיהוי המקום ההתפתחותי שלו בתוך ובמהלך התהליך.
זאת ועוד, מורכבותו של תהליך השינוי מחייב ניתוח עקבי ומהימן של החוויות שהילד או המתבגר חווים במהלכו. המטפל חייב להיות מסוגל לחשוף את המטופל למרכיבים הקריטיים אשר הביאו להצלחתו או אי הצלחתו עם ההתמודדות החברתית. עליהם לקבוע מטרות ויעדים ריאליים אשר הולמות ותואמים את השלב ההתפתחותי של הילד או המבוגר. אלו הם חוקים של הרג ובעל יעבור!!! כך כותב אני עליכם.
לסיכום: שיפור כישורים חברתיים כישורים אינו שינוי "קוסמטי", אלא פירושו, בראש ובראשונה, שינוי תפיסת ה"אני" (מערכת אמונות), פיתוח חוסן אישי להתמודדות עם קשיים ומשברים, הכרה מודעת בתכונותיו הייחודיות והדומיננטיות של הילד או המתבגר, שאיפה למימוש עצמי, ואי התפשרות או קבלה של מצב חברתי עגום. רק לאחר הגברת יכולות אלו, תהיינה המיומנויות החברתיות הנרכשות (ההתנהגות) בעלות ערך אמיתי ואמצעי לשיפור חיי החברה של הילד או המבוגר
פרטיי הטיפול הקבוצתי בהרחבה
(המרכז בוחר להביא את הדברים לידיעת ההורים בשקיפות מלאה והימנעות מערפול):
- למידת מיומנות חברתיות- הגברת המודעות העצמית וההבנה הקוגניטיבית של המשתתפים באשר למאפייניהם של הכישורים החברתיים והשלכותיהם על היכולות החברתיות (מהם כישורים חברתיים, אילו סוגי כישורים קיימים, כיצד הם משפיעים על היכולות החברתיות, האם ניתן לפתח יכולות חברתיות וכו'). בנוסף, נחשפים המשתתפים לתהליכים החברתיים הכרוכים ביצירת חברויות, ועמידה על ההבדלים בין פופולאריות לחברות.
- העצמה אישית- חשיפת המשתתפים למודל הצמיחה האישית המתבסס על מקורות ההשראה והפוטנציאל האישי הגלום בכול משתתף.
- רכישת מיומנויות וכישורים חברתיים- עבודה ממוקדת הכוללת הכרות ותרגול של כלל המיומנויות הרלוונטיות: התנהלות קבוצתית, הצטרפות לקבוצה, הצטרפות למשחק, משחק משותף, הזמנת חבר, אומנות השיח, אמפתיה, הקשבה, שפת גוף, אסרטיביות, התעמתות, פתרון סכסוכים, ויתור, התעלמות ממקום של כוח, יצירת חברויות- יוזמה, תכנון, קירבה, אינטימיות, יצירת קרקע משותפת ועוד.
- סימולציה ומשחקי תפקידים- דימוי סיטואציות ומצבים היפותטיים ושיחזור מצבים אמתיים הקפדה על חווית הסיטואציה משני צידה המתרס. ניהול דיון קבוצתי באשר למרכיבי הסיטואציה וחשיפה לאסטרטגיות ביצוע יעילות ותרגולם החוזר באינטראקציות יזומות נוספות.
- שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור- תקשורת בין אישית בלתי מילולית היא אמצעי ומטרה בשינוי סטטוס חברתי. המסר (רושם תדמית) המועבר בין אנשים בנוי ממספר חלקים: 50% שפת גוף, 40% טון הדיבור ורק 10% טמון בתכנים המילוליים. בסדנה לומדים המשתתפים להכיר ולזהות את מרכיבי שפת הגוף ולקשרם לרגש המניע והמנווט את ההתנהגות (חרד, חסר ביטחון, החלטיות, נחישות, תסכול וכו'). בשלב הבא, שפת הגוף וטון הדיבור מתורגלים בקפידה בהתאמה לסיטואציות חברתיות טיפוסיות (לדוגמא, עמידה וישיבה המעידים על ביטחון עצמי, הליכה, תנועות ידיים וכו'). לשפת הגוף והבעות פנים תפקיד קריטי נוסף בטיפוח כישורים חברתיים; פענוח רמזים חברתיים. באותה המתכונת לומדים המשתתפים לזהות את רגשותיהם וכוונותיהם של אחרים כפי שהם מובעים באינטראקציות חברתיות (לדוגמא, שפת גוף והבעות פנים המזמינות השתתפות במשחק, המביעות חוסר עניין בשיחה וכו').
- למידה מאירועים חיוביים- התמקדות באירועים חיוביים ובאינטראקציות חברתיות בהם הופגנו כישורים חברתיים הולמים לשם חשיפת ליבת האיכויות ותכונות אופי חיוביות דומיננטיות והתבססות עליהן לקידום צמיחה אישית והגברת הביטחון והאמונה העצמית (פסיכולוגיה חיובית).
- שיפור ופיתוח ביטחון העצמי - ביטחון עצמי הינו פועל יוצא של התמודדות עם קשיים וסיטואציות מאתגרות וחוויית הצלחה בסופן. מכך ניתן להסיק כי ביטחון עצמי הינו תוצר של יכולות אישיות וכישורים. כדי לפתח ביטחון עצמי בקרב ילדים יש להתאים את רמת הקושי של המשימות ליכולותיו של הילד, על מנת שיחווה הצלחות. התאמה זו אינה קלה, ועל כן מצריכה הכרות עמוקה עם השלב ההתפתחותי של הילד, כמו גם ידע רב בתחום החברתי האופייני לגילו של הילד, ורמת מומחיות גבוהה מצדו של המטפל. לאורך זמן הילד חווה עוד ועוד הצלחות אותן יש לנתח מקפידה על מנת להתוודע ולהיחשף למרכיבים ולגורמים הקריטיים אשר הובילו להצלחה. זוהי הדרך היחידה לפתח ולטפח ביטחון עצמי בקרב ילדים אשר חוו כישלונות רבים בעברם!!!
- שיפור ופיתוח הערכה עצמית- שלא בדומה לפיתוח ביטחון עצמי אשר מתבסס על יכולות וכישורים, הערכה עצמית הינה פועל יוצא של חשיבה נכונה בלבד! ילדים עם בעיות חברתיות נוהגים להגדיר את עצמם "כפחות טובים מאחרים". דעה זו מתפתחת משום שאלו משווים את עצמם לתכונה הטובה ביותר של ילדים אחרים. הערכה עצמית פירושה דעה מציאותית אשר נשענת על ההבנה כי יש הרבה ילדים שהם טובים ממני, בדיוק כמו שאני יותר טוב מהרבה אחרים. כמו שאני טוב בדברים מסוימים כך אחרים טובים בדברים אחרים. הגברת הערכה העצמית של הילד הינו תהליך של שינוי מחשבתי, כמו גם הכרה והוקרה בתכונות האיכות של הילד, מעלותיו ומיוחדותו.
- פיתוח אינטליגנציה רגשית- לימוד זיהוי הרגש, הבעת הרגש ויכולת וויסות הרגש, כחלק משיפור המיומנויות החברתיות והשליטה העצמית. התמקדות מיוחדת ברגש הכעס, תסכול האכזבה והפחד. כמו גם, לימוד זיהוי רגשותיו של האחר.
- שבירת דפוסי חשיבה מעוותים ונרמולם- הרגשתו של הפרט היא תוצאה של מחשבותיו ותפיסותיו; מחשבותיו (פרשנות אישית) על המצב משפיעות הרבה יותר מן המצב עצמו. מחשבות שליליות מובילות לרגשות שליליים המצרים את היכולת החשיבתית (לדוגמא, יצירתיות), וההתנהגותית (לדוגמה, שפת גוף). כתוצאה מכך נפגע הביטחון העצמי אשר מחריף את המחשבות השליליות, וחוזר חלילה.
- הקשר בין מחשבות רגשות והתנהגות (חברתית) - המשתתפים לומדים לזהות את התנהגותם בהקשרים רחבים: סיטואציה חברתית (אירוע)--- פרשנות אישית ואמונות שגויות--- ההשלכות הרגשיות וההתנהגותיות.
- ניתוח אינטראקציות חברתיות- עמידה על מרכיביה הקריטיים של הסיטואציה, העלאת הצעות לייעול, הדגמתם ותרגולם.
- אסרטיביות וסמכותיות- התנהגות אסרטיבית הינה נדבך משמעותי בטיפול במיומנויות חברתיות. בתוכנית לומדים להכיר את החוקים של האדם האסרטיבי, התנאים המקדימים המחויבים כדי להיות אדם אסרטיבי, ואת דרך הפעולה אשר עשויה להשתנות ממצב למצב, לדוגמא, התעמתות עם ילד שמציק, התעמתות עם חבר שפעל בצורה לא ראויה, וכיוצא בזה.
- הצטרפות לקבוצה והתנהלות קבוצתית- המודרכים לומדים את ההבדל והמרכיבים של הצטרפות לקבוצת חברים טובים לבין קבוצה ילדים רגילה.
- תקשורת בין אישית- אומנות השיח. אומנות השיח היא נדבך משמעותי בתוכנית. המודרכים לומדים טכניקות רבות להרחבת השיח ולמעורבות בשיחה (עמידה על תחילת שיחה, השיחה עצמה, וסיום שיחה).
- מהי חברות? מהם המרכיבים היוצרים חברותיות, על מה נסמכת חברות, כיצד יוצרים ומטפחים חברויות. בניית אסטרטגיה ליצירת חברות.
- שותפות- שיתוף בחוויות רגשיות, דילמות ערכיות, קשיים, התמודדויות יומיומיות ומתן עצות איש
- חיזור (מותאם גיל): מרכיבי החיזור, כיצד יוצרים עניין אצל המין השני וכיוצא בזה.
קישורים:
