טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון ילדים ומבוגרים

 טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעת דיכאון (MDD)

קליניקת מומחים- פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותי, וטיפול קבוצתי לילד ולמבוגר

הפרעת דיכאון היא אחת מהפרעות הנפוצות ביותר בעולם המודרני (5% - 25% מהאוכלוסייה יחוו דיכאון ברמה מסוימת בשלב כלשהו בחייהם). השלכותיה ניכרות והקיף הפגיעה הינו רחב מאד ועשוי להשפיע על כלל מערך החיים של הפרט. דיכאון קשור גם לשיעורים גבוהים של התנהגות אובדנית, לשימוש בחומרים ממכרים, ולבעיות התנהגות ואלימות. השפעת הדיכאון עשויה לבוא לידי ביטוי ברבדים רבים בחייו של הפרט. הללו כוללים: ירידה בהנאה (אנהדוניה), קשיי שינה או עודף שינה, עייפות וחוסר אנרגיה, ירידה בתיאבון, או עלייה בתיאבון, אי שקט פנימי, או התנהגותי, תחושת חוסר ערך וכישלון עצמי, פסימיות ותפיסות שליליות לגבי ערך החיים ומשמעותם, עצבות, תחושת חוסר הערכה ובדידות, קשיי ריכוז וקבלת החלטות. 


בנוסף, הפרעת דיכאון עשויה נקשרת רבות לתחלואה כפולה (קומורבידיות) עם הופעתן של הפרעות נוספות כדוגמת, הפרעות חרדה, התמכרויות, בעיות התנהגות, טראומה, ועוד). לסכום הדברים, ניתן לומר כי הפרעת הדיכאון עשויה לפגוע בתפקודו האישי של הפרט בתחום הרגשי, החברתי, הלימודי, הזוגי והתעסוקתי. 

 

בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אשר הוכח כיעל ברמה המחקרית לטיפול בתופעה, מושם דגש על שינוי דפוסי החשיבה של המטופל והתמודדות עם מחשבות חוזרות (רומינציה), על ידי למידת הסחות דעת ומיקוד קשב.  בתהליך, לומד, עוד,  המטופל להכיר את דפוסי החשיבה השליליים והמעוותים אשר אופייניים להפרעת הדיכאון, במטרה לסייע ולבנות מערכת אמונות חדשה ואדפטיבית יותר לאחר שזו השתנתה בעקבות הדיכאון. מערכת האמונות נחלקת לדעות של הפרט על עצמו (״אני כישלון, ״אני לא שווה כלום״, ״אני לא אהוב״), על אחרים, ועל העתיד והחיים (״החיים חסרי משמעות, ״החיים מלאי סבל וקושי״). בחלק זה של התהליך לומד המטופל להתעמת עם האמונות הבלתי מסתגלות, ותפיסת עולמו הקודרת ולבחון מחדש את אמונותיו הישנות. ניפוץ ושינוי מחשבות ובחינתן המחודשת מאפשר את חידוש המוטיבציה לפעולה והגברת האמונה העצמית באשר ליכולת לשנות את המצב אליו נקלע. 


היבט חשוב אחר לשינוי והתקדמות הוא חזרה לפעילות רגילה אשר נעצרה  ונבלמה עם ירידת ההנאה והמוטיבציה לפעולה. תהליך החזרה לפעילות שגרתית (אקטיבציה התנהגותית) מתבסס עלגישת פעולה של

"Fake it until you make it" כלומר, כאשר הפרט נחשף לגורמים אשר מחזקים ומשרישים את הפרעת הדיכאון הוא לומד להביו כי אחד הגורמים ההרסניים ביותר הוא גידול היקף ההתנהגות ההימנעותית והפסקת הפעילויות שהסבו הנאה בחייו לפני הופעת הדיכאון. שילוב בין הגברת המודעות לגורמים הקוגניטיביים אשר מחזקים את דיכאון יחדיו עם שינוי התנהגות וחזרה לפעילות שיגרתית, יוצר מנוף והזדמנות לשינוי והחלמה מן הדיכאון.


בשלב נוסף בתהליך, יערך תהליך של למידת מיומנויות התנהגותיות אשר חסרונן נקשר לחוויית אי ההצלחה והכישלון העצמי, ומטרתן חיזוק תחושת ה"מסוגלות העצמית", קבלה עצמית, בניית ביטחון עצמי, הערכה עצמית חיובית, והגברת חוויות ההצלחה בחייו של הפרט.  הקיף למידת המיומנויות ההתנהגותיות – חברתיות עשוי להיות רחב. כך עשויות להילמד מיומנויות של פתרון בעיות, קבלת החלטות, אסרטיביות, יצירת חברויות, חיזור' זוגיות ואינטימיות, אומנות השיח וניהול שיחה והבעה עצמית נכונה, אמפתיה, התנהלות קבוצתית, ראיונות קבלה לעבודה, הבעה רגשית, איפוק והבלגה, וכיוצא בזה.

 

 

המרכז לייעוץ התנהגותי וטיפול במיומנויות חברתיות

מאמרים נוספים: