מהו הטיפול הטוב ביותר באלימות בילדים?
נכתב ע"י יניב רוזן, פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי מוסמך (M.A) מומחה לטיפול בחרדה חברתית ילדים ומבוגרים ורכישת מיומנויות חברתיות. מומחה לטיפול בבעיות התנהגות ואלימות.
תופעת האלימות הולכת ומתעצמת בחברה הישראלית. כיום, הורים ומחנכים רבים מתמודדים עם בעיות התנהגות ואלימות קשה וחריפה הרבה יותר מבעבר. היקף התופעה רחב יותר ונדמה שכול ילד עלול להתפרץ ולהביע את מחאתו. כול זאת מתרחש יחדיו ובמקביל להצפה אינטלקטואלית, שגשוג ועלייה במספר הגישות הטיפוליות המתיימרות לתת מענה לתופעת האלימות בקרב ילדים ומתבגרים. ריבוי גישות זה, גורם לבלבול רב בקרב ההורים, שאף הם חולקים עמדות חינוכית שונות. במאמר זה אסקור את הגישות הטיפוליות השונות המציעות מענה לתופעה, ואף אנסה לתת מענה לשאלה החשובה "מהו הטיפול הטוב יותר באלימות ילדם ומתבגרים?"
ישנם כ- 5 זרמים המתיימרים לטפל בתופעת האלימות:
- CBT טיפול קוגניטיבי – התנהגותי ממוקד מטרה וצרכים (עליו ארחיב מאוחר יותר).
- אסטרטגיות משלימות: טיפול ברכיבה, טיפול בדרמה, ועוד. אלו, כאמור, אסטרטגיות משלימות, ולפיכך יעילותן וכוחן משמעותי לצד טיפול קונבנציונלי משמעותי.
- טיפולים אלטרנטיביים (רפואה משלימה): הומופתיה, נטורופתיה, הילינג, טיפול באנרגיות ועוד. חשוב לי להבהיר כי אינני מבין יתר על המידה בטיפולים ועל כן אסכם באומרי כי אין הם מוכחים מדעית ולכן גם יעילותם מוטלת בספק.
- טיפולי התנהגותי: זהו טיפול מצוין, אך אין בו לבדו כדי לתת מענה מלא למורכבותה של התופעה. מה גם שעקרונות הטיפול מובנים בתוך הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי, ועל כן, מיותר לציין כי עדיף לפנות לטיפול האחרון.
- פסיכולוגיה מסורתית: טיפולים פסיכואנליטיים, טיפול פסיכודינמי. היום, כבר ברור וידוע כי הקשר בין הטיפול הפסיכודינמי הקלאסי לבין טיפול בילדים (בוודאי שבאלימות) הנו מקרי לחלוטין. אני אסביר, התיאוריות הפסיכולוגיות המסורתית מסבירות כי בעיות התנהגות ואלימות של ילדים ומתבגרים הינן רק סימפטום המעיד על בעיה עמוקה הרבה יותר. חשוב להבין כי המשתמע מכך הוא שהילד מופרע באישיותו. כדי לעמוד על מקור הבעיה, יש צורך להתעמק בקשיים, במשברים, בטראומות, ובחסכים שנגרמו על ידי ההורים עצמם. כן, כן, לדידו של הפסיכולוג הילד הוא יצור טהור, שהוזנח, או עבר התעללות על ידי הוריו הרשעים! רק לשם השוואה; הזרם ההתנהגותי מסביר את אותה התופעה כחוסר במיומנות הורית. הילד רכש את ההתנהגויות, משום שלהוריו לא היה את הידע המתאים, ובשגגה אפשרו לבעיות ההתנהגות והאלימות להתפתח. זאת ועוד, כאשר ההורה שולח את הילד לטיפול, ואינו לוקח חלק פעיל ומשמעותי בטיפול (כלומר, אינו משתנה אף הוא; רוכש מיומנויות מתאימות) הוא בעצם מעביר מסר לילדו כי היא חסר אונים, וחסר כל יכולת להתמודד עם הבעיה ("הורה אימפוטנט"). הסבר אחר לחוסר יעילותו של הטיפול טמון באסטרטגיה הטיפולית עצמה: שיחות מתישות לצד משחקים חסרי תועלת (כלים השלכתיים). הטיפול הפסיכולוגי איננו מוכח מדעית והוא טיפול מיושן, ארוך, יקר ומתיש!!!
אז, מהו הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי ממוקד מטרה וצרכים? הטיפול באלימות ילדים ומתבגרים ובעיות התנהגות הנו טיפול מורכב החולש על תחומי ידע רבים. בהתאמה הם גם כישוריי המטפל אשר חייב להתמחות בתחומי טיפול רבים; מקבילים ושונים (כפי שיוצגו בהמשך). אנו נתחיל עם הממד ההתנהגותי שבטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי באלימות ילדים ומתבגרים. על פי התיאוריות ההתנהגותיות, התנהגות האדם נרכשת ומתעצבת על ידי תגובות הסביבה (מחזקים). בני אדם לעולם לא יפעלו ללא תמורה. לפיכך, מניעת המחזק אשר מקיים את ההתנהגות הבלתי נאותה, מחד. וחיזוק התנהגויות ראויות (איפוק והבלגה, פתרון עימותים, דחיית סיפוקים וכיוצא בזה), מאידך, יוביל, בהכרח, להכחדתן של ההתנהגויות הבלתי נאותות והגברתן של התנהגויות ראויות ומעורכות. זאת ועוד, לפי התיאוריות ההתנהגותיות, קשיי התנהגות בכלל, והתנהגות אלימה בפרט, אינן מוסברות על ידי הפרעת אישיות, נטיות מולדות, או בעיות אורגניות (הפרעת קשב וריכוז, לקות למידה וכיוצא בזה). הללו רק מגבירים את ההסתברות שבעיות התנהגות ואלימות תופענה, אך אינן אחראיות להן. אני אסביר, אין חוקיות אשר מעידה כי בעיות אורגניות יובילו בהכרח להתנהגות אלימה ובעיות התנהגות בקרב ילדים ומתבגרים. המשמעות הנה מרחיקה לכת ומעודדת. התיאוריות ההתנהגותיות חושפות את ההבנה והתובנה כי לסביבה ולהורים יש מרחב עבודה עצום ויכולת בלתי מבוטלת ליצור ולעודד שינוי התנהגותי משמעותי בקרב ילדים ומתבגרים אלימים.
זאת ועוד, רובד נוסף אשר קיים בטיפול ההתנהגותי באלימות ילדים ומתבגרים הינו ממד החיקוי וההדגמה. בטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי לומדים הילדים מיומנויות התנהגותיות חדשות והם נחשפים לגורמים הקריטיים אשר מעצבים את הבחירות ההתנהגותיות שלהם. כך, ילמדו מיומנויות התנהגותיות כדוגמת, איפוק והבלגה, שליטה עצמית, ניהול כעסים, פתרון סכסוכים ועימותים, דחיית סיפוקים, אסרטיביות, קבלת החלטות, חלוקת זמן, הרגעות והרפיה, הצטרפות למשחק, יצירת חברויות, אמפתיה, אינטליגנציה רגשית, התעלמות ממקום של כוח, שפת גוף, ועוד קצרה היריעה באשר למיומנויות הרבות אותן אני מלמד בטיפוליי.
עתה, נצלול, יחדיו למעמקיי הטיפול ההכרני (קוגניטיבי). זה תמיד מפתיע לגלות כי התנהגות ורגש נקבעים על ידי המחשבה (קוגניציה). אני אסביר. ילדים אלימים, מתאפיינים בסף תסכול נמוך, ובתגובה מהירה ומוגזמת. הללו בטוחים כי לא ניתן לשלוט ברגש ובהתנהגות, שכן הם פועלים ומופיעים באופן אוטומטי. אלא שאין זה מדויק כלל. כדי שהמטופל יוכל לשלוט, ואף לשנות את התנהגותו חשוב לחשוף אותו למרכיבים הקריטיים בהתנהגותו. ואלו: המחשבה משפיעה על הרגש, והרגש על ההתנהגות.
לדוגמה: אם ילד מסוים בלהט המשחק קורא לעברי: "מטומטם, למה לא מסרת". ואני מפרש את דבריו כך: "איך הוא קרא לי? אני לא אתן לא לדבר אליי ככה. אני אלמד אותו לקח! אליי לא מדברים ככה!" הרגש שיזנק מיד הוא: כעס, מתח, תסכול וכיוצא בזה. מכאן הדרך קצרה מאד לתגובה אלימה.
לעומת זאת, אם אני מפרש זאת כך: "זה נאמר בלהט של משחק, גם לי זה קורא לפעמיים". התגובה שלי תהיה שונה בתכלית. שלא נאמר אם אני אפרש זאת כך: "אני מכיר את דני, הוא ילד שלילי מאד שאוהב תמיד לפגוע. אם הייתה לו היכולת ליצור אהדה בדרך חיובית הוא היה נוהג בדרך זו, אבל אין לו יכולת כזו. הדרך היחידה שלו לקבל תשומת לב ואהדה היא רק על ידי התנהגות שלילית. אני לא מתכוון לתת לו להרוס לי את התוכניות. אני לא אתן לו לשלוט ברגשות ובהתנהגות שלי. אני בוחר שלא להתייחס אליו ממקום של כוח, של עוצמה!". במקרה זה לא רק שלא אגיב באלימות, אלא גם שיתעוררו בי רגשות חיוביים: של גאווה, בטחון, רוגע, שמחה וכיוצא בזה תגובה זו יוצרת מעגלים חיוביים שהולכים ומתעצמים, ומחזקים את יכולותיו של הילד.
התיאוריות הקוגניטיביות מתיימרות, גם, לשנות את תפיסת עולמו (מערכת אמונות), ודפוסי חשיבתו של הילד.
לדוגמה: "כוח הוא אמצעי לקבל הערכה חברתית". כוח הוא אמצעי מצוין לזכות בהטבות". "כבוד עצמי הוא ערך עליון, שצריך להגן עליו בכל הזדמנות". דפוסי חשיבה אלו הם הרסניים ומייצרים בעיות התנהגות רבות. כפי שכבר אמרתי מורכבותה של התופעה מצריכה מטפל בעל יכולות רבות ומגוונות. כדי שהטיפול יצליח ויגרום לשינוי משמעותי, כפי שעשו ילדים רבים בטיפוליי, קיים צורך לעבוד עם הילד על רבדים נוספים שהנם קריטיים להצלחת הטיפול. לסיום, חשוב להבין כי בעיות התנהגות ואלימות עשויות להתפתח ולהתעצם עד כדי פגיעה רחבה ברבדים רבים בחייו של הילד. ילדים אלימים מפחדים מעצמם! ההרגשה בזריעת הרס ופגיעה באחרים הנה איומה. ילדים אלימים תמיד פונים לעזרה, אלא שרבים לא יודעים להעניק את העזרה הרצויה. מהר מכפי שנדמה ילדים אלו מאבדים את האמון בעצמם, ומיד לאחר מכן, גם, בחברה כולה.
קישורים:
מאמרים נוספים:
