מהי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית?
נכתב ע"י יניב רוזן, פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי מוסמך (M.A) מומחה לטיפול בחרדה חברתית ילדים ומבוגרים ורכישת מיומנויות חברתיות. מומחה לטיפול בבעיות התנהגות ואלימות.
הפסיכותרפיה הקוגניטיבית התנהגותית הנה טיפול הוליסטי ומטרתה להפחית, ואף לפתור מצוקות נפשיות. בעשורים האחרונים, זוכה שיטת טיפול זו לתמיכה רחבה במחקרים קליניים מחמירים והוכחה כיעילה מדעית במגוון רחב של קשיים פסיכולוגים. גישה זו, שמה דגש על הגורמים אשר משמרים את הבעיה (מחשבות, רגש, התנהגות), אלו הם הגורמים הסימפטומטיים והיא ממוקדת צרכים ומטרות הניתנים למעקב ולמדידה. גישה זו איננה מתייחסת, כמעט ,לעברו של המטופל (מלבד בצורך של המשגת מקרה נכונה ואיסוף מידע) ולתהליכים תת הכרניים סמויים, כלומר, היא מתמקדת ב"כאן ועכשיו", בחוויית ההווה, ובגורמים אשר מעכבים את התפתחותו של המטופל. הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי נמצא יעיל בהפרעות רבות. בהפרעת חרדה, לדוגמה, משתווה יעילותו לטיפול התרופתי (Walkup et al., 2008).
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי אוסף לתוכו שלושה גישות פסיכולוגיות. הראשונה, הנה הגישה ההתנהגותית, אשר ראשיתה בתיאורית הלמידה של פאבלוב ( (Pablov,1927וסקינר (Skinner, 1953) במחצית המאה הקודמת. על פי גישה זו האדם הנו סך החוויות שקרו בחייו, ותו לא. הגישה שמה דגש על השפעות הסביבה על היחיד, והיא מתעלמת מנטיות מולדות, תכונות אופי ותהליכים תת הכרניים כהסבר לפסיכופתולוגיה. לפיה, התנהגות האדם תתגבר כאשר היא תזכה לתוצאה נעימה (מחזק חיובי), או כאשר תסייע בהסרת גירוי לא נעים (גירוי אברסיבי). תובנות אלו הפכו את הגישה ההתנהגותית למרכזית בטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון אשר מתאפיינים בהתנהגות הימנעותית (חרדה) ובירידה אנרגטית לפעולה (דיכאון). לפיכך, בטיפול מסוג זה נערך תהליך של חשיפה הדרגתית (דהסנסטיזציה) למקור החרדה על מנת ליצור תהליך של התרגלות (הביטואציה) ולפיכך הפחתה, בהכרח, של רגש החרדה. בדוגמה אחרת, בהפרעות אפקטיבית ,דיכאון, אשר מתאפיינות בירידה אנרגיה והפסקת והתנהגויות ופעילויות אהובות מטרת התהליך ההתנהגותי לסייע למטופל לחזור לפעילות מלאה (אקטיבציה) באופן הדרגתי.
זאת ועוד, הטיפול ההתנהגותי נמצא יעיל מאד, גם, בטיפול בבעיות התנהגות ואלימות של ילדים. גישה זו מקבלת מקום של כבוד משום שהיא מסייעת להורה להבין את התנהגותו הבלתי נאותה של ילדם (טריגרים) ולשנות את תגובתם להתנהגות זו (מחזק). הגישה גורסת כי הפסקת המחזק אשר מקיים את ההתנהגות הבלתי נאותה יוביל בהכרח להפסקתה ולהכחדתה. ביטוי אחר הוא המחק את יעילות הגישה הוא למידת התנהגותיות חדשות ונאותותו על ידי תרגולן וחיזוקן. עקרונות אלו שמישים גם בטיפול באוטיזם וכיוצא בזה.
בשנות ה- 60 של המאה הקודמת יחדיו עם התפתחות הטיפול הקוגניטיבי בפסיכופתולוגיה (Allis, 1962), ברור היה כי הגישה ההתנהגותית איננה מסוגלת לתת מענה מלא לקשיים הרגשיים והנפשיים איתם מתנודדים בני אדם, היות והיא חסרה את המרכיב החשיבתי שעומד במוקד מצוקתם של רבים מהמטופלים. היה זה אהרון ט' בק, (Beck, 1976) ששם לב בממסגרת טיפוליו בחולי דיכאון לסכמות שליליות חוזרת של עיוותי חשיבה והטיות קוגניטיביות שאפיינו את מטופליו. על פי התיאוריות הקוגניטיביות החוויה הסובייקטיבית (הרגשית והקיומית) של האדם איננה תוצר של האירוע אליו נחשף, אלא תוצר ותוצאה של הפרשנות לו הוא מעניק. גישה זו גורסת כי המציאות סביבנו היא ״מציאות דוממת״ (רוזן, 2016), וחסרת כול משמעות. המתווך בין המציאות לחוויה הרגשית הוא החשיבה. לפיכך, עולה הצורך להבדיל בין מציאות, עובדה, אירוע, לבין קוגניציה, דעה אישית ופרשנות. הבנת השלכותיה של הפרשנות האישית של הפרט לחוויה האישית מהווה זירה עצומה של למידה ושינוי. יתרה מכך, אסוציאציות בלתי מסתגלות, קוגניציה, תפיסות ואמונות אישיות עשויות להוביל לפרשנות בלתי רציונאלית וחסרת ביסוס על ידי אלמנט של הגזמה והקצנה, והטיות קוגניטיביות אחרות. לאור תובנות אלו החלו להתפתח תכניות טיפוליות רבות במטרה ליצור שינוי בתהליכים קוגניטיביים, התנהגותיים, רגשיים ופיזיולוגיים, וללמד את המטופלים ולהאיר את עיניהם לתהליכים הפסיכופתולוגים המעורבים בשימור של התנהגויות בעייתיות ובלתי מסתגלות העומדות בבסיס ההפרעה. וללמדם לפתח חשיבה אדפטיבית, גמישה וחיובית.
בעשור האחרון החלו להשתלב לפסיכותרפיה הקוגניטיבית מרכיבים מהפסיכולוגיה הבודהיסטית. גל זה (הגל השלישי) עוסק בהדגשת הסבל הטבעי הקיים בעולם ופיתוח תפיסת עולם גמישה ואדפטיבית, מתוך התבוננות פנימית לא שיפוטית, ועל ידי מתן חשיבות לחוויית הרגע. ביטויים של גישות ופילוסופיות מזרחיות הן גישת הטיפול "קבלה והמחויבות", והן תרגול המדיטציה מיינדפולנס אשר עוסקות ביצירת הסחות דעת ומיקוד הקשב והתמקדות בנשימות ובגוף. פעולות אלו הוכחו כיעילות ברמה המחקרית כמשפרות מצב רוח, כמסייעות ביצירת רוגע ,שלווה ותחושת שלמות פנימית.
יעילות הפסיכותרפיה הקוגניטיבי התנהגותית הובילו לפיתוח תוכניות טיפוליות רבות ומתקדמות בהפרעות החרדה השונות, ביניהן חרדה חברתית, חרדה כללית, הפרעת פניקה, הפרעה טורדנית כפייתית, פוסט טראומה, הפרעות אכילה, לסוגים השונים של פוביות, גמילה מהתמכרויות, טיפול בזוגיות, ובהפרעות אישיות שונות, ואף בסכיזופרניה.
קישורים:
- למעבר לקריאת עשרות משובים אודות טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדות ודיכאון, רכישת כישורים חברתיים, וטיפול בבעיות התנהגות בילדים ומבוגרים.
- למעבר לקריאה מורחבת אודות טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית, דיכאון ורכישת מיומנויות חברתיות
- למעבר לקריאה מורחבת אודות מהי חרדה חברתית? ודפוסי חשיבה מעוותים.
- למעבר לקריאה מורחבת מהם כישורים חברתיים? ומאפיינה האישיות השונים.
מאמרים נוספים:
