דפוסי חשיבה מעוותים בהפרעת חרדה חברתית
נכתב ע"י יניב רוזן, פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי מוסמך (M.A) מומחה לטיפול בחרדה חברתית ילדים ומבוגרים, יחסים בינאישיים, ורכישת מיומנויות חברתיות. מומחה לטיפול בבעיות התנהגות ואלימות.
קוראים יקרים, מאמר זה מתבסס על אלפיי שעות עבודה וטיפול בילדים, מתבגרים ובמבוגרים עם חרדה חברתית וקשיים חברתיים. יש בו כדי לתאר בצורה נאותה את מאפיינה התופעה, אך ברור שקצרה היריעה מלהכיל את כלל מרכיביה התופעה גווניה ורבדיה.
מהי חרדה חברתית? על פי הגדרת DSM-5 חרדה חברתית הנה פחד מוגבר ובלתי הגיוני מסיטואציות חברתיות ואינטראקציות עם אנשים אחרים. חששם של הלוקים בחרדה חברתית הוא מהתנהגות מביכה שתוביל לתגובות של לעג ובוז, או שתסמיני החרדה יחשפו לעיני האחרים, ויגררו תגובות של זלזול והשפלה. הפחד העיקרי הוא מפני הסמקה, גמגום ובלבול. מבין הסיטואציות החברתיות מעוררות החרדה השכיחות ביותר הן: ניהול שיחה אישית או קבוצתית , קריאה בקול רם בכיתה, התעמתות ועמידה על זכויות אישיות (אסרטיביות), הכרות עם ילדים זרים, קיום שיחת טלפון.
חרדה חברתית מתחילה בדרך כלל בתקופת הילדות, או, בתחילת גיל ההתבגרות. רוב המחקרים מדווחים על עליה בשכיחות ההפרעה בתחילת גיל ההתבגרות עם עליית השפעת קבוצת השווים על היחיד. הסבר אחר הנו בשינוי מאפיינה החברויות. בעוד שבגלאים הצעירים מתבסס הקשר החברתי על מיומנות המשחק, הרי שבגיל ההתבגרות עולה החשיבות במיומנות השיח, שותפות רגשית וחשיפה האישית, אינטימיות ואמפתיה. הבדל נוסף, בין גילאי הילדות וההתבגרות הוא בתסמיני החרדה: הראשונים אינם נוטים לדווח על מחשבות מדאיגות, ועיקר הדיווח מתמצא בתסמיני עוררות פיזיולוגים כדוגמת, דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד, הסמקה, בחילה וכאבי בטן.
בתרבות המערבית עולה הקיף הסובלים מחרדה חברתית בהתמדה (13% מכלל האוכלוסייה). ניתן לשייך זאת למאפיינה התרבות העכשוויים אשר מעודדים מושלמות אישית וגופנית, אושר והצלחה. ההצפה חסרת הרסן מחד, והידרדרות המוסרית והערכית, מאידך, מובילים לגילוייה התנהגות פוגענית וזלזול מצד הסביבה כלפי ילדים בעלי מיומנויות חברתיות לקויות.
שכיחות ההחלמה הספונטנית בחרדה חברתית הנה נמוכה. היא נקשרת לסוגים שונים של הפרעות חרדה (קו – מורבידיות) והפרעות מצב רוח. מאפיין נוסף, בגילאים הבוגרים, הוא תלות באלכוהול (28.1%), ושימוש בחומרים ממכרים אחרים.
לאורך זמן, החרדה החברתית פוגעת בתפקוד התקין של חיי החברה, ובעיסוקים מקצועיים. תתכן גם הידרדרות במצב הבריאותי, כתוצאה מהמתח והדריכות, והופעתן של תסמיני עייפות, תשישות, כאביי ראש וגוף, קשיי הירדמות ושינה , מחלות לב וכלי דם. לבסוף, רבים מהלוקים בחרדה חברתית הינם רווקים, גרושים, ובעלי מעמד סוציו- אקונומי והשכלה נמוכים מכפי יכולתם.
להלן הסבר אודות דפוסי החשיבה המעוותים האופייניים לילדים ומבוגרים הלוקים בחרדה חברתית:
1. הגדרה עצמית ותפקודית (דימוי עצמי) המתבססת על הערכה שגויה אודות דעותיהם של האחרים על היחיד:
ילדים ומבוגרים עם חרדה חברתית משוכנעים שהדעות של האחרים עליהם שליליות מאד. לדוגמה: אידיוט, פחדן, מוזר, שמן, חסר תועלת, ביישן, מושפל, קורבן וכיוצא בזה. בפועל, הוכח במחקרים ובטיפוליי הרבים כי קיים פער עצום בין הערכת דעותיו האישיות של האדם עם החרדה החברתית, לבין דעותיהם של האחרים עליו. דוגמאות של דעות אופייניות: "הוא דווקא נראה אחלה גבר", "אני לא מבין מדוע הוא הרבה לבד". "יצא לי לדבר אתו כמה פעמיים והוא אמר דברים מעניינים - נראה שמים שקטים חודרים עמוק".
2. תפיסת בני אדם כשליליים וביקורתיים:
דעותיו של היחיד הן חלק מ"מערכת אמונות" אשר נחלקת לשלושה תחומים:
א. הדעות על עצמי. ב. הדעות על בני אדם. ג. הדעות על החיים.
למערכת האמונות תפקיד מכריע בחייו של האדם, שכן היא משפיעה על הפרשנות שיעניק לאירועי החיים אותם יחווה. ילדים ומבוגרים עם חרדה חברתית מתאפיינים במערכת אמונות מעוותת ובלתי אדפטיבית אשר עומדת בבסיס הפרעת החרדה. הלוקים בחרדה חברתית נוטים לראות את בני האדם בצורה שלילית ומאיימת. לדוגמה: ביקורתיים, שיפוטיים, רעים, אכזרים, אינטרסנטים, אגואיסטית, רודפי כוחניות, חסרי התחשבות בזולת, וכיוצא בזה. לחשיבה זו השלכות הרות אסון מכמה טעמים בולטים:
על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, התנהגות נקבעת על ידי המחשבה. ברור כעת כי דעות ומחשבות שליליות אלו יעצבו וישפיעו על הבחירות ההתנהגותיות של האדם. אני אסביר, אם אני מחזיק בדעה שבני אדם הינם יצורים שיפוטיים, אגואיסטים אשר אוהבים לפגוע בחלשים כדי לחזק את תחושת עליונותם. מה הסיכוי שכעת אצטרף לקבוצת ילדים או אנשים שאינני נוהג לדבר איתם? יתרה מכך, ואם כן אצטרף, כיצד אפרש מקרה בו מישהו זורק לי הערה קטנה? או שלא מתייחסים למה שאני אומר? נכון מאד! בצורה קטסטרופלית!
כפי שהוסבר, לדעות הפרט על בני אדם (הסביבה) השפעה מכרעת על הפרשנות שהוא מעניק לחוויותיו. אם בחלק א' דעות אלו השפיעו על סיטואציות חברתיות עתידניות מהן נמנע הילד או המבוגר עם החרדה החברתית, הרי שכעת דעות אלו ישפיעו על הפרשנות שהוא מעניק לחוויות ואירועים שהוא חווה בזמן הווה או שחווה בעבר. פרשנות זו תעמיק ותחמיר את החרדה וההתנהגות ההימנעותית.
3. מיקוד קשב פנימי (אינטרוספקציה):
התקף חרדה בעוצמות חזקות עשוי להוביל לתחושה של "התנתקות". חווית החרדה העוצמתית וההתמקדות ברגש ובתהליכים השליליים, עלול ליצור תחושה של "חוויה חוץ – גופנית", והתבוננות חיצונית בעצמי. הלוקים בחרדה חברתית מתארים תהליך זה כ"איבוד הדעת", אם כי ברור שאין זה נכון. במקרים אחרים, ובזמן הנוכחות בסיטואציה חברתית מאיימת מוסב הקשב מהסביבה החיצונית לטובת תהליכים פנימיים אותם חווה הפרט.
מצב זה פוגע ביכולות החשיבה, וביצירות המחשבתית, ונשקף במיידי בשפת הגוף. בנוסף, איננו מאפשר את עיבוד המידע מהסביבה, ומונע את האפשרות של חווית הצלחה.
ניתן לסכם את תהליך מיקוד הקשב בעצמי כגורם ל:
- הגברת המודעות למחשבות ולרגשות השליליים.
- מונע עיבוד מידע חיוני מהסביבה (ניהול שיחה, זיהוי שפת גוף, ניתוח הסיטואציה).
- מונע קליטת עיבוד מידע הסותר את אמונות הליבה (לדוגמה: "שונאים אותי", " לא מתייחסים אליי", " אני סתם נדחף" ,"אני כישלון מבחינה חברתית", אין לי סיכוי להצליח").
- יוצר אפקט של שליליות.
- יוצר מצב קטסטרופלי של ניתוק מהסביבה.
- מבטיח כישלון.
4. חשיבה רגשית:
חשיבה שלילית בלתי רציונאלית יחדיו על תרחישים קודרים הצופים כישלון קולוסאלי בסיטואציה החברתית מעוררים רגשות שליליים. הללו, פוגעים ברפרטואר היכולות הקוגניטיביות וההתנהגותיות. בתנאים אלו, הרגשות השליליים משתלטים על הווייתו של הפרט. דיאלוג עם העולם דרך עיניו של הרגש פירושו הקצנה, הגזמה ועיוות של המציאות. התוצאה הסופית היא שפיטה עצמית נוקשה ובלתי סלחנית, ביקורתיות ותבוסתניות.
5. הכול או כלום:
לילדים ומבוגרים הלוקים בחרדה חברתית נטייה לחלוקה דיכוטומית של העולם, לפיה כול אירוע, חוויה, או התמודדות חברתית יכולה להסתיים בשתי תוצאות קיצונית בלבד: "הצלחה או כישלון". "הייתי תותח, או אפס". "אוהבים אותי, או שונאים אותי". לדפוס חשיבה זה, השפעה ישירה על הנצחת החרדה החברתית משום שהניצחון על החרדה מותנה, לנצח, בחוויית הצלחות קטנות אשר מגבירות את הביטחון העצמי, ויצירת אומץ ונחישות ביכולת להתמודד ולהביס את החרדה, ומשמשים, גם, כהוכחה לרכישת המיומנויות החברתיות. אלא, שעל פי דפוס חשיבה זה ההצלחה צריכה להיות אבסולוטית, ללא סייג, ועל כן במקרים בהם נחוותה הצלחה יחסית, ייטה האדם להתעלם ממנה. זאת ועוד, חשיבה מסוג זה גורמת לילד או המבוגר הלוקים בחרדה חברתית להציב יעדים ומטרות חסרי סיכויי לחוות הצלחה. לדוגה, מה הסיכוי שכולם אוהבים אותי? מה הסיכוי שתמיד יתייחסו אליי? מה הסיכוי שאף פעם לא ירדו עליי? מה הסיכוי שכול המסיבה תעבור ללא אירוע חריג? מה הסיכוי שמיד אשתלב בקבוצה חדשה?
התוצאות ההרסניות של חשיבה מעוות זו הם:
- עוררות של רגשות שליליים: רגשות כישלון, אכזבה, חרדה, עצבות.
- התפתחות התנהגות הימנעותית (נוצרת התניה בין אירוע חברתי לרגשות שליליים, ועל כן יבחר האדם שלא לפעול).
6. חשיבה סלקטיבית:
על פי עיקרון חשיבה זה, לחלק מהמידע הזורם ניתנת עדיפות על פני מידע אחר. הלוקים בחרדה חברתית נוטים להטות את הקשב באופן סלקטיבי דווקא למידע המאיים. לדוגמה: יצאתי לאירוע חברתי שהיה סביר מאד ולעיתים אפילו מצוין. אלא, שבשלב מסוים אחד הילדים העליב אותי באומרו שאני נדחף. התוצאה, על פי עיקרון חשיבה זה, היא התמקדות באירוע השלילי והתעלמות מהחוויות החיוביות. כתוצאה מכך, כול האירוע יקוטלג ככישלון או כחוויה שלילית.
אפקט החשיבה בסלקטיבית יכול גם להיות מופנה כלפי העצמי. נניח שאני אדם שמכבד את הזולת, אוהב לעזור, מנומס, חכם, אוהב לצחוק ולבלות, אבל אני נמוך. כחלק מהחשיבה הסלקטיבית יתעמק האדם ,דווקא, בעצם היותו נמוך, ויראה עובדה זו כחשובה ביותר. התוצאה תהיה הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון עצמי, רגשות אומללות, וכיוצא בזה.
7. העצמה וצמצום:
דפוס חשיבה מעוות זה, הנו המשך סיפור הבלהות של ה"חשיבה סלקטיבית". אם ב"חשיבה סלקטיבית" הלוקה בחרדה חברתית בוחר להתייחס דווקא לאירוע המאיים, או לאי ההצלחה, הרי שבדפוס חשיבה זה הוא גם מעצים ומגזים, ללא פרופורציות, את נתח החוויה השלילית, ומצמצם ומקטין את נתח החוויה החיובית, שכזכור במציאות הדברים היו הפוכים. התוצאה הלא מפתיעה היא חוויה שלילית קשה ומאיימת מאד אשר תיצור רגשות פחד וחרדה קשים לקראת האירוע החברתי הבא.
8. פסילת החיובי:
על פי עיקרון חשיבה זה האדם פוסל את הצלחותיו בטענה שאלו התרחשו כתוצאה ממזל (פוקס), או כתוצאה המקריות יוצאת דופן. במקרים אחרים, ואף חמורים מכך, יטען כי הצלחתו נובעת מרחמיהם של האחרים ששמו לב למצוקותיו הקשות. חישבו לעצמכם מהי הווייתו ורגשותיו של האדם אשר מפרש את המציאות בצורה שכזו. במציאות שכזו חרדה היא משאלת לב, או מציאות בלתי נמנעת.
9. הכללה:
ילדים ומבוגרים עם חרדה חברתית נוטים להכליל כישלונות או אי הצלחה חברתית על מקרים דומים ושונים. לדוגמה, במידה ולא הצלחתי להתחיל עם בחורה מסוימת, אני עשוי להניח שלא אצליח להתחיל עם אף בחורה. במידה ויש בחבורה מסוימת ילד אתו אני לא מדבר, אני עלול להניח שכול חבריו לא ידברו איתי.
10. חשיבה קטסטרופלית (תרחישים קודרים):
דפוס חשיבה זה הנו הכרחי בכול חרדה. לפיו, האדם עם החרדה החברתית צופה כי כול אירוע או התמודדות התנהגותית חברתית יסתיימו, בוודאי, באסון ובקטסטרופה. חשיבה מסוג זו יוצרת לחץ, מתח וחרדה עם הכניסה לסיטואציה החברתית, ויוצרת פער אדיר בין רמת ואיכות הכישורים החברתיים האובייקטיביים (לדוגמה, בסביבה בה המתבגר מרגיש בטוח) לבין המיומנויות החברתיות המופגנות בסיטואציה המאיימת. מחשבות קטסטרופליות אופייניות לילדים ומתבגרים הלוקים בחרדה חברתית: "בטוח אשב לבד בהפסקה ואף אחד לא יתייחס אלי". "מה יקרה אם תתקוף אותי החרדה באמצע המסיבה? אני אמות מבושה! "אני משעמם ולכן לא רוצים לדבר איתי", "בטוח לא יהיה לי מה להגיד והשיחה תתקע".
11. קריאת מחשבות:
ילדים ומתבגרים עם חרדה חברתית נוהגים לצפות מראש את דעתם והתנהגותם של אחרים. דא עקא, שההנחות והניבויים הללו אינם תמיד מבוססים, ולעיתים אף חסרי הוכחות של ממש. לדוגמה: "אין טעם ליזום שיחה עם עידו, הרי ברור שהוא לא רוצה את קירבתי". "אין טעם להזמין את רונן בטוח הוא לא ירצה לבוא". "בטוח חושבים שאני מוזר".
12. סף תסכול נמוך:
ילדים ומבוגרים עם חרדה חברתית מתאפיינים עם יכולת נמוכה להכיל מצבים מתסכלים ולכן נוטים להגיב למצבים אלו בתרעומת רגשית גדולה. משפטים אופייניים הם: "אני לא יכול להתמודד יותר", "זה איום ונורא', "זה סוף העולם מבחינת", "לעולם לא אצליח לשנות את המצב שוב".
13. הערכת משאבים ירודה:
ילדים ומבוגרים הסובלים מחרדה חברתית סובלים מאמונה נמוכה מאד באשר יכולתם להתמודד עם מצבם החברתי , או עם אירוע לא נעים,. בתנאים הללו כול האירועים השליליים הופכים לקטסטרופליים עבורם ומעוררים רגשות שליליים.
14. חשיבה ביקורתית, גינוי של כול האישיות, הלקאה עצמית:
אנשים חרדתיים נוטים לניתוח יתר של סיטואציות ועמידה על כול פרט קטן. הנטייה הברורה היא לבקר את עצמם על התנהגותם ולרדת על עצמם.
קישורים:
- למעבר לקריאת עשרות משובים אודות טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדות ודיכאון, רכישת כישורים חברתיים, וטיפול בבעיות התנהגות בילדים ומבוגרים.
- למעבר לקריאה נרחבת אודות הפסיכותרפיה הקוגניטיבית התנהגותית.
- למעבר לקריאה מורחבת אודות טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית ורכישת מיומנויות חברתיות
- למעבר לקריאה מורחבת מהם כישורים חברתיים? ומאפיינה האישיות השונים.
מאמרים נוספים:
